מתנה מקורית לחג? שופר!

אז מהו שופר?

שופר הוא כלי נשיפה העשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים לרוב בהמה.
בימי קדם שימש השופר ככלי להשמעת רעש, לנגינה, להעברת מסרים ולהתרעה מפני סכנות. המילה “שופר” מקורה בתנ”ך, והיא משמשת בעיקר בהקשר הדתי שלה. ביהדות הוא משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה ועוד, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם.

השופר עשוי בעצם מאותו חומר שממנו עשויות הציפורניים שלנו – קראטין. הוא גדל בצורה מעניינת לא פחות: עצם הגולגולת של החיה ממשיכה אל מחוץ לגופה, ועליה גדלה הקרן. החלק היותר צר בקרן כלל לא חלול.

סוגי השופרות הם:
– קודו: הוא כלי נשיפה שמקורו בקרני אנטילופת הקודו האפריקנית.

היה בשימוש נרחב בקרב יהדות תימן אשר נהגו להשתמש במשך מאות שנים לתקיעה בראש השנה ולכן הוא מוכר גם כשופר תימני. ולרוב ע”י העדה.
מסתבר שגם אצל התימנים כמו אצל שאר עדות ישראל יש מחלוקות הלכתיות, אבל דבר אחד בטוח – אנחנו ממליצים לכם להמשיך לקרוא כדי לדעת איפה ניתן לבצע קניית שופר קודו בהצלחה(לינק בהמשך המאמר).
הקודו מגיעים בגדלים: 50-136 ס”מ.

– כבש\איל קלאסי: עשוי קרן מובחרת של כבש בוגר(או אַיִל (כבש זכר בוגר; להבדיל מאַיָּל השייך למשפחת האַיָּלִיִים).

זהו השופר “הקלאסי”, אותו לרוב נראה בבית הכנסת.
הוא מאופיין בקרן מיושרת ובצליל גבוה יחסית.. עשוי מקרן גולמית מובחרת.
קרן האיל מזכירה את עקידת יצחק, כשאברהם היה נכון להקריב את בנו יחידו, ונמנע מכך רק לאחר שמלאך ה’ הראה לו “אַיִל… נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו”. על פי דברי התלמוד, התקיעה בשופר קרן האיל מזכירה את זכות העקידה והדבר נחשב לנו כאילו אנו משחזרים בעצמנו את אותה דבקות והתמסרות מדהימה שגילה אברהם אבינו.
בנוסף, צורתה הכפופה של קרן האיל (ושל הדומות לה ) מסמלות את לבנו ה’כפוף’ בהכנעה ובחרטה, בבואנו להתייצב לפני ה’ ולבקש להיחתם לשנה טובה ומתוקה.
שופרי הכבש\איל מגיעות לרוב ב7 גדלים:
– מס 1 = 25-30 ס”מ.
– מס 2 = 30-35 ס”מ.
– מס 3 = 35-40 ס”מ.
– מס 4 = 40-45 ס”מ.
– מס 5 = 45-50 ס”מ.
– מס 6 = 50-55 ס”מ.
– מס 7 = 55-60 ס”מ.

• שופר ראם: עשויה מקרן הצבי המכונה גם בשם גֵמסבוק או חמסבוק, הוא מין של אנטילופה גדולה בתת-משפחת הראמים החי במרכז ומערב אפריקה, והמין הגדול ביותר במשפחת הראמים. חיה שהייתה נפוצה בישראל בעבר.

  

• הקרן עצמה ישרה, ולכן לא נהוג להשתמש בשופר ראם בבית הכנסת. יש המזהים את הראם כשופר שהיה בשימוש הלוויים בבית המקדש. שופר זה מתאפיין בצליל עוצמתי שמזכיר חצוצרה. עשוי מקרן גולמית מובחרת, קלה תקיעה.

  

• שופרות מצוירים\עיטורים: לרוב עשוי מקרן קודו, ראם. עם ציורי אמנים בעבודת יד. מבחר רחב מאוד של ציורים צבעוניים של שלל אתרים קדושים, רבנים, ועוד.  השמיים הם הגבול. כמובן ניתן גם לפי בקשת הלקוח.

  

  

  

  

• שופרות עם ציפוי זהב\כסף: לרוב עשוי מקרן כבש, קודו, ראם. עם עיטורי זהב\זהב אמנים בעבודת יד. מבחר רחב מאוד של עיטורים של שלל סמלים(מגן דוד, מנורה, מנורה מגן דוד דג, ירושלים, ועוד).

  

  

  עיטורי כסף, כמובן פוסלים את השופר מבחינה הלכתית. ציפוי השופר בכסף או בכל חומר אחר פוסל את השופר, מחשש שמא ישתנה הצליל המקורי של השופר. אלו משמשים בעיקר למטרות נוי ונמכרים עם הדגשה ברורה שהשופר לא כשר לתקיעה בבית כנסת.

• שופרות עם חריטות עבודת יד: לרוב עשוי מקרן כבש, קודו, ראם. עם עיטורי זהב\זהב אמנים בעבודת יד. מבחר רחב מאוד של עיטורים של שלל סמלים(מגן דוד, מנורה, מנורה מגן דוד דג, ירושלים, ועוד)

  

תהליך ייצור השופרות:

משום שבישראל אין אילים שקרניהם מתאימות לשופרות, מיובאות הקרניים ממדינות המגרב ודרום אפריקה. את ה”תימני” מכינים מקרני קודו גמלוני.

רוב הקרניים המיובאות לארץ נפסלות מיד בשל שברים, סדקים ורקבונות. רק כשלושים אחוזים מהן מתחילות את העיבוד הראשוני.

יש שלבים רבים להכנת שופרות:

• מיון הקרניים: זהו אחד התהליכים החשובים ביותר!לשם כך נדרשת עין חדה ומיומנת, שתדע להחליט אם קרן מסוימת מתאימה להכנה ולאיזה סגנון וצליל. אם יש בה חור או סדק לכל עוביה – היא נפסלת הלכתית. אם הנקב הוא חיצוני בלבד, אז הקרן כשרה.בתהליך בוחנים האם הקרן מתאימה להיות שופר לפי המבנה, הקליפה, הצבע. כך נדע אם אפשר לעבד אותה, והאם היא תיסדק או תישבר במהלך העיבוד.
• הבדלת הקרן מהעצם שבתוכו: לאחר ברירת הקרניים המתאימים, השלב הראשון ביצירת השופר הוא הבדלת הקרן מהעצם שבתוכו. השופר עשוי דווקא מציפוי הקרן, וכדי להפריד את הציפוי מהעצם יש צורך לקדוח חור מפולש מצדו האחד של הקרן עד צדו השני. בצד האחד (צד הפה) החור נשאר קטן, אבל הליך הקדיחה משאיר את שאר הקרן חלולה לגמרי.

בעל המלאכה חייב לנקוט במשנה זהירות בהליך הקדיחה, כדי שלא ייווצרו שום חורים או סדקים בצדו של השופר. לאחר הקדיחה נותנים את הקרן בתוך תנור כדי לטהר אותה מיצורים אורגניים שעלולים להימצאות בתוכה. כאמור, חומר הקרן הוא חומר אורגני (אותו חומר שממנו עשויים ציפורניים), כך שפשפשים וחרקים שונים יכולים לאכלה עם הזמן.

• תהליך ניקוי וחיטוי: לאחר תהליך המיון הקפדני, שבו מנפים את כל הקרניים הפגומות שלא מתאימות לייצור שופרות, הקרניים מועברות לשטיפה, ניקוי וחיטוי.
• יישור הקרניים: השופר מגיע כשראשו הצר מפותל ומסובב, העיקול החד כל כך לא מאפשר בשום אופן קדיחת חור ומעבר נקי לקול התקיעה. בהמשך התהליך, הקרן עוברת תהליך חימום באש, המרכך את הקרן ומאפשר ליישר. וכך הקרן לאט לאט מיושרת עד לצורה המבוקשת. מיישרים את השליש הצר של הקרן שעשוי חומר מלא כדי שיהיה ניתן לקדוח ונוכל להגיע לחלל הקרן.השופר הספרדי בדרך כלל מיושר לכל אורכו, בעוד זה האשכנזי ישר בתחילתו ומסתלסל לקראת סופו. יישור השופר הספרדי מעלה את מחירו עד פי שלושה וגורם לשבירתו של כל שופר שני בתהליך זה.
• בניית הפיה\קדיחה: ישנם שופרות עם פיות שונות – רחבות, עגולות, צרות, אליפטיות ועוד. הפייה הינה חלק חשוב מהשופר, והיא צריכה להתאים לפיו ולריאותיו של התוקע בשופר. מלאכה מורכבת הדורשת ידע רב. קדיחת השופר היא פעולה הדורשת מיומנות גבוהה ביותר. יש לזהות בכל קרן מחדש היכן נמצא החלל ולכוון את קו הקדיחה בהתאם אליו. ככל שאורך הקדח גדול יותר, כך הקדיחה קשה ומסובכת יותר. תזוזה לא נכונה עם המקדח עלולה לגרום לכך שהמקדח יחדור את דופן השופר ויגרום לפסילתו. קודח לא מקצועי יכול להרוס שופר או להפוך אותו לבעייתי לתקיעה. חלק מהשופרות הולכים לפח בשלב הזה.
• ליטוש והברקה:השלב הבא בתהליך הוא ליטוש השופר, כאן מחליטים מה יהיה מראהו החיצוני. שופר בדר”כ מגיע ב3 גימורים: טבעי(ללא ליטוש השומר על הטקסטורה הטבעית שלהם), חצי ליטוש, וליטוש מלא.

  לאחר מכן עובר השופר שתי דרגות הברקה על גלגלי בד שנותנים לשופר את מראהו הבוהק.

• כל שופר נבדק על ידי מומחה הבודק את קלות התקיעה, פגמים, צלילים המופקים, ועוד.

כמה עולה שופר?

לרוב המחירים מתחילים מ-129 ש”ח לשופרות פשוטים מאוד, ממשיכים למעל 1000 ש”ח לאיכותיים יותר, ולכאלו עם עבודת אמן.
וכמובן שהמחיר מאמיר כשמדובר בשופרות מיוחדים. היום יש המון בתים יהודיים שמחזיקים שופר בבית. אנשים גם קונים את זה כמתנה לבר מצווה או כשטסים לחו”ל, להתארח אצל קרובים.

מה לא פוסל\פוסל שופר:

• אם חתך את השופר, ובעקבות זאת נשתנה קולו – כשר. וכן אם שייף את השופר מבחוץ ומבפנים עד שנעשה דק ונשתנה קולו – כשר.
• ציפה את השופר בזהב או בכל חומר אחר, אם השתנה קולו של השופר – פסול, מפני שהקול אינו יוצא מהשופר לבדו. לכן יש להימנע מלצייר על השופר, שמא הצבע יגרום לשינוי הקול. אבל מותר לחקוק צורות על השופר (שו”ע ורמ”א תקפו, יז).ציפה את השופר מבפנים בזהב או בחומר אחר – פסול. הואיל והתקיעה אינה עוברת דרך השופר אלא דרך חומר אחר. וכן אם ציפה את פיית השופר בזהב או בחומר אחר, אפילו אם לא האריך בזה את השופר – פסול, מפני שהציפוי חוצץ בין פיו של התוקע לשופר (שו”ע תקפו, טז, יח).
• שופר שניקב, אם לא נשתנה קולו, אפשר לתקוע בו לכתחילה. ואם נשתנה קולו, יש אומרים שהוא פסול, ולכתחילה ראוי להחמיר כדעתם. וכאשר אין שם שופר אחר, אפשר לסמוך על דעת רוב הפוסקים, שכל זמן שהנקב במיעוטו של השופר, אפילו לא נשתייר בשופר שיעור טפח בלא נקבים, כשר לברכה.
• ואם סתם את הנקב והדביק עליו חתיכת שופר, אם חזר קולו לכפי שהיה בתחילה, והנקב לא היה על רובו של השופר – כשר. ובשעת הדחק, גם אם לא חזר קולו לכפי שהיה – כשר, ואף יכול לברך עליו (מ”ב לה).

שופרות מוצר מהמם עם משמעויות רבות המגיע בשלל גדלים, מחירים, גימורים, ועוד. מתנה נהדרת לחגים, בר מצווה, בתי כנסת, חנוכות בית, ביקור בחו”ל, ועוד.

אמנים אשר מקדישים שעות ולעיתים ימים על ציורים מהממים ויצירת שופרות “ONE OF A KIND” אשר מגיעים מספר סידורי, והופכים אותם לפריט נוי נאים לוויטרינה. זה, אגב, מה שהציל במובנים רבים את תעשיית השופרות הקטנה ממילא, שהופכת למבוקשת רק למשך תקופה אחת בשנה: הפיכתו של השופר לפריט יודאיקה, מעבר לפונקציונליות שבו, והפיכתו למתנה שנהוג לתת במשך כל ימות השנה.

לסיום, הרב עובדיה מלפני כמה שנים, לפיה שופר זה לשון שיפור. “כל בית יהודי צריך שיהיה לו. זה ישפר את החיים שלו, את המשפחה שלו, את הפרנסה שלו”.

חברתינו עובדת ישירות מול מפעל המתמחה בייבוא הקרנים וייצור במשך עשרות שנים!
הנה מספר תמונות ווידאו קצר מהמפעל המדהים הזה:

..

נשמח לשאלות, תגובות, שיתופים.

אתר “מתנות ישראל”